סלובניה ימים 6-7
יש מטיילים שעושים את הדרך הזאת הפוך ונעזרים ברכבת המכוניות שהיא אטרקציה בפני עצמה במיוחד לילדים שביננו. במקרה הזה לוקחים את הרכבת המכוניות מ- Bohinjska Bistricaבבוקר. אנחנו נבצע את המסלול בכיוון ההפוך ומכיוון שכבר היינו באזור בלד/בוהיני נדלג על רכבת המכוניות שהשעות שלה מאוד מגבילות. ונסע ישר ליעדנו הבא בדרום סלובניה.
אם בתכנון שלכם לעשות רפטינג על נהר הסוצ'ה יש לתכנן את הזמנים בהתאם. כנ"ל עגלות הרים /אומגה ובכלל דברים שמצריכים השקעה של זמן בהם ובמידה ורוצים לעשות גם את המסלול כפי שהוא אז צריך להוסיף ימי טיול
לאורך מסלול זה מלבד אתרי טבע ונוף יש לא מעט אתרים היסטוריים הנקשרים לתקופת מלחמת העולם הראשונה
כמובן שאי אפשר לעשות את כל האתרים ההיסטוריים וגם אי אפשר לעשות את כל אתרי הטבע הרבים אחרת נצטרך להשקיע כאן שבועיים של טיולים. נזכיר כאן את העיקריים שבאתרי הטבע והאתרים ההיסטוריים שמין הראוי נבקר באחד או שניים במהלך המסלול.
רוב המטיילים עושים את המסלול הזה ביום אחד אבל הזמן הראוי בשביל לעשות את המסלול הזה בצורה נכונה הוא לפחות יומיים. הייתי גם מעז להגיד שלושה ימים. כאן מופיעות נקודות עניין העיקריות שימלאו לכם יומיים של טיול.
ביום הזה אנחנו יוצאים מ- Kranjska Goraכאשר לאורך רוב הדרך אנחנו נוסעים במקביל לנהר המפורסם ביותר בסלובניה- הוא נהר ה-סוצ'ה המשמש יעד לאין ספור טיולים, ראפטינג, ועוד.
כבר בפאתי העיר אנחנו מגיעים לאגם המקומי Lake Jasna אגם קטן מאוד ויפה עם צבעי האיזמרגד של המים הצלולים. אנחנו נסתפק בירידה לצורך צילום במגרש החנייה בחלק הצפוני של האגם מייד כשמגיעים אחרי הסיבוב החד בכביש 206 עליו ניסע עד שנגיע אל הצומת עם כביש 203 ליד העיירה Bovec.
ממגרש החנייה נתקדם אל הפסל של האייל בעל קרני הזהב וזאת נקודה נפלאה לצילום עם ההשתקפות של פסגות ההרים במי האגם. מכאן מתחילים לטפס בדרך שהולכת ונהיית צרה ככול שמטפסים. כיוון הנסיעה שלנו הוא מעבר ההרים Vrsic הנמצא בגובה של 1611 מטר. חלק מהדרך מהצד המזרחי של מעבר ההרים עוברת בסמוך לנהר ה-Pišnica.
הטיפוס כולל סידרה של סרפנטינות ממוספרות ולמי שלא מכיר את המושג אז פירושו הוא סיבוב של 180 מעלות.
קצת היסטוריה מעניינת על המעבר והכביש אליו:
בעבר, הדרך אל מעבר Vrsic שימשה את אנשי Trenta כשהיו צריכים לעשות קניות ב Kranjska Gora או Villach או ללכת לשוק בעיר גדולה יותר . מהכיוון השני החקלאים מעמק סבא (Zgornjesavska דולינה) השתמשו בכביש כדי להגיע אל שדות המרעה שלהם בצד השני של המעבר.
בימים שלפני מלחמת העולם היה שם המעבר שונה לחלוטין. אנשי Trenta קראו למקום Kranjski Vrh בעוד שהשם הרשמי למקום היה . Mojstrovka זה גם היה שם המעבר בימי מלחמת העולם הראשונה.
עקב צורך להרחבת הדרך משיקולים מלחמתיים וכלכליים שהלכו וגדלו הורחב הכביש, ובימי מלחמת העולם הראשונה הועסקו בהרחבת הכביש למעלה מ-10000 שבויי מלחמה רוסיים. האזור ידוע במפולות השלגים שבו ועקב כך עבדו השבויים עם הגנה של גדרות למניעת מפולות השלגים. אבל לפחות בשתי מפולות קשות הגדרות הללו קרסו ובאביב 1916 נקברו למעלה מ300 שבויים רוסים וכמה משומריהם האוסטרים תחת מפולת שכזאת.
בשנת 1916 האסירים הרוסים בנו קפלת עץ בצד של Kranjska Gora של מעבר ההרים לזכרם של חבריהם שנקברו בידי המפולות ולזכר הסבל שלהם עצמם.
קפלה זו הנושאת את השם Ruska Kapelica. הקפלה שוקמה לחלוטין בשנים 2005 - 2006.ובחודש יוני 2006, לציון יום השנה ה -90 של הבנייה של הקפלה, הממשלה סלובנית שינתה את שם הכביש לכביש הרוסי.מעט אחרי סרפנטינה 2 ישנו צלב רוסי בצמוד לדרך.
Ruska Kapelica זאת קפלה העשויה מעץ ומאוד מרשימה מבחוץ ומבפנים גם בהתחשב במי שבנה אותה ובאיזו תקופה ותנאים. הסגנון אורתודוכסי בהתאם לאמונתם של השבויים הרוסים שנהרגו במקום. כניסה חופשית.
הכביש עם אורך של 24 ק"מ מגיע לגובה של 1611 מטר במעבר ההרים, 50 סיבובים חדים ,24 מהם בצד המזרחי של המעבר ו 26 בצד המערבי של המעבר. בחורף הכביש חסום עקב כמות השלג הגדולה שחוסמת אותו.
Ruska Kapelica נמצאת אחרי סרפנטינה מספר 8 למי שבא מהצד של Kranjska Gora. ומגרש חנייה קטן יאפשר לכם להיכנס לכנסייה. עכשיו שימו לב! כל האזור הזה של המעבר מלא בגובי חנייה של פארק טריגלאב אשר עטים על כל רכב שעושה סימנים שהולך לעצור. אבל אם רוצים לרדת מהרכב צריך לדעת שצריך לשלם.
הנופים באזור המעבר פשוט מהממים. בדרך הזאת יש שתי נקודות תצפית מעניינות האחת היא התצפית אל עבר החלון שבהר Prisojnik-זהו חלון ענקי שנפער בסלעי ההר ובשעה הנכונה שמשתנית בכל יום, השמש מנצנצת דרכו. ניתן לראות מנקודה מסויימת על הכביש או לעשות מסלול אל ההר. נקודה נוספת היא Ajdovska Deklica שזה מעין פנים של אישה חצובים בסלע.
לאחר שאנחנו יורדים מהמעבר לכיוון מערב ובסיבוב של סרפנטינה 48 ישנו מפרץ חנייה קטן ושביל מוליך ממנו שמאלה אל אנדרטה יפה של אדם שהיה מעריץ גדול של עמק ה- Trenta ולהרי האלפים היולאניים. זהו Juliusu Kugyju שתוכלו לקרוא עליו בשילוט במקום. החלק היפה הוא הפסל עצמו והנופים הסובבים אותו שנותנים ביחד תמונה יפה מאוד. אורך השביל עד לפסל הוא 100 מטר, ומראה הפסל המתגלה בין העצים הוא מראה מאוד מיוחד לטעמי. אנחנו יורדים עוד סרפנטינה אחת היא סרפנטינה 49. ישנה פנייה ימינה אל מקורות נהר הסוצה או כפי שנקרא בשפת המקום- izviru Soče. 1300 מטר מהפנייה נכנסים למגרש חנייה משם ניתן לעשות מסלול אל המערה ממנה מתחיל נהר Soče.
זהו מסלול אולי לא ארוך במיוחד ולפי השילוט המקומי יקח לכם 15 דק. אבל זה ממש לא ככה ולוקח הרבה יותר. במהלך המסלול עוברים על מצוק ושם נעזרים בחבלים המעוגנים לסלעים ונותנים למטייל במה להיאחז. הבעייה היותר גדולה היא כשמגיעים מטיילים ההולכים אחד כנגד השני מה שיוצר את הסיטואציה הלא כל כך נעימה שמטייל אחד נצמד לקיר ואילו השני צריך לעקוף אותו כשהוא מתרחק מהקיר. קצת מלחיץ. ואם אתם עם ילדים ילחיץ אתכם הרבה יותר. אפשר גם להסתפק רק בחלק התחתון של המסלול.
מהצומת של סרפנטינה מספר 49 ועד לצומת ליד העיירה Bovec יש 22 ק"מ של דרך האיזמרגד. למה איזמרגד? כי כמעט לכל אורך הדרך הנהר עם הצבעים המדהימים שלו מלווה אתכם. ולכל אורך הדרך יש נקודות שאתם יכולים להחנות את הרכב בצד הדרך ולעלות על גשרים צרים החוצים את הנהר ומאפשרים לכם נקודות תצפית וצילום יפות.
אם נקח את סרפנטינה 49 בתור נקודת התחלת מונה ק"מ ,כדי לדעת איפה יש נקודות שוות לעצירה אזי אחרי 14.2 ק"מ ישנו גשר להולכי רגל בלבד. בצד שמאל של הדרך יש שלט עם השם- Velika Korita soče. כדאי לעלות על הגשר ולצפות כאן עד כמה צר הנקיק פה. וכעבור עוד 550 מטר נפנה עם השילוט שמאלה לכיוון LEPENA. כשנגיע לגשר נעצור ונרד להשקיף על הנהר. אם קודם חשבתם שהנקיק צר אז עכשיו הוא עוד יותר צר. ניתן גם לעשות את הקטע הזה רגלית.
אם נמשיך מעט להתקדם בצד זה של הנהר נגיע למקום שבו אפשר להשתכשך במים הקרים או להסתפק בשכשוך רגליים.גם משם ניתן לטייל ממש בזהירות במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים על שפת הקניון-אחריות שלכם בלבד . אפשר ללא קשר להסתובב בדרכים אלו לאורך הנהר בקטע שבין הכניסה הזאת לכיוון LEPENA וגם זאת שנמצאת לפניה לכיוון Kamp Korita. לכל אורך הקטע הזה ניתן למצוא שבילים מדהימים הנושקים לנהר. מתאים במיוחד למי שמעביר במקום לילה ויש לו זמן לעשות את המקומות האלו בנחת.
קטע הדרך במפה מהפיסקה שלפני התמונה.
קשה להגיד ששובעים מהצבע הזה של המים ובכל אופן צריך להמשיך במסלול הטיול.
מהגשר על הנקיק הצר יש עוד 7.4 ק"מ עד שמגיעים לצומת T עם כביש 203 שמוביל ימינה למעבר Predel הנמצא בסך הכל 18 ק"מ צפונה לנו. למעשה יכולנו להגיע לכאן עוד במסלול הקודם. אלא שאז היינו צריכים לעשות את כביש 206 הלוך וחזור אם היינו רוצים להגיע אל מעבר Vrsic וגם ממעבר הגבול ל- Kranjska Gora יש דרך סבירה עם אורך של 31 ק"מ אז כמובן שהאפשרות הזאת נוחה ונכונה יותר.
לצד שמאל בצומת ה-T הדרך מובילה דרומה ל- Bovec , Kobarid, Tolmin,והנקודה האחרונה למסלול הזה היא- Most na Soči.
ממש במשולש הכבישים בין כביש 206 ממנו אנחנו באים וכביש 203 לכיוון דרום (שמאלנו ) יש מוזיאון פתוח על מלחמת העולם הראשונה. אנחנו נראה את בית הקברות הענק מצד שמאל כמה מאות מטרים לפני הצומת. אם בצומת ניקח שמאלה ואחרי 450 מטר נגיע אל חנייה קטנה בצד השמאלי. משם מתחיל סיור חופשי באזור שייקח לכם כשעה. המקום נקרא: Outdoor museum Ravelnik. זהו מקום ששימש את הצבא האוסטרו-הונגרי כקו הראשון שלו מול הצבא האיטלקי אחרי שהאחרון כבש את העיירה Bovec בחודש אוגוסט 1915. הצבא האוסטרי ביסס קו מול הצבא האיטלקי ולמעשה כל האזור לאורך נהר הסוצה היה קו עימות בין שני הצבאות והוא מלא בבתי קברות צבאיים, שרידי קווים ותעלות חלקן משוחזרות, מנהרות המחברות בין העמדות, פילבוקסים,מערות, עמדות מקלעים,ובקתות משוחזרות. במקום הזה יש הרבה שרידים באזור קטן יחסית. קו חזית זה נשא את השם- חזית Isonzo. בדרך כלל אנחנו רואים את המלחמות וההיסטוריה הנקשרת אליהם במוזיאונים סגורים וממוזגים או בערוץ ההיסטוריה. כאן יש לנו אפשרות לראות ממש איך היו התנאים בשטח ובקו החזית. רק בשביל הידע- לחזית קראו בשם: חזית Isonzo. ככה נקרא נהר ה-סוצ'ה Soča באיטלקית. ומכאן נלקח שם של קו החזית שנמשך לאורך נהר הסוצ'ה.
כאן המקום לציין שמוזיאון הזה או ליתר דיוק רצף האתרים הללו, הוא חלק מפרויקט גדול הנקרא דרך השלום בעמק הסוצה . פרוייקט אשר משחזר את כל המקומות באזור הקשורים אל מלחמת העולם ה-1. וכוללים כל בתי קברות צבאיים, כנסיות צבאיות, עמדות, מבצרים, מוזיאונים, ונקודות עניין הקשורות לתקופה הנוראית של 1914-1918 בדיוק 100 שנים לפני התקופה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים כיום. מצ"ב כמה לינקים לנושא כולל מפת האתרים. כמובן שלא נוכל להזכיר כאן את כל המקומות אבל נזכיר את אלו שיש בהם יותר עניין (לפחות לפי ההתרשמות שלי וכמובן שיש מצב שאני טועה). מומלץ כן לבקר באתר או שניים או יותר אם יש לכם את הזמן לכך.
כמו כן כדאי להיכנס למרכז מבקרים באחת העיירות ולקחת את מפת המסלול וברושורים שיכולים לתת לכם יותר רקע.
אתר דרך השלום
מפת דרך השלום: עולה קצת לאט.
מדריך לדרך השלום
מקום הרבה יותר מסודר ומרשים הוא Fort Kluze קוריטניקה הצר שהוקם במקום הכי צר על הדרך שנהר ה- זורם בו. המבצר הראשון שהוקם במקום היה מבצר עץ. הוקם ע"י ממלכת ונציה בניסיונות שלהם למנוע מהתורכים לפלוש. מבצר עשוי מאבן הוקם רק אחרי המעבר לידי השלטון האוסטרו-הונגרי. לא נלאה אתכם עם ההיסטוריה של המקום אבל המבצר מאוד מרשים ותמורת תשלום סמלי תוכלו לבקר במקום שהוא מרתק וטומן בין קירותיו הרבה היסטוריה. בקיץ נערכים בו גם אירועים רבים עם תלבושות של החיילים מהתקופה בה היה המבצר פעיל.
מול מבצר זה על המורדות המערביים ישנם שרידים של מבצר נוסף שרק נזכיר אותו. זהו מבצר Herman. על שמו של קפטן יוהאן הרמן מהעיר Hermansdorf. זוכרים? מהאנדרטה במעבר הגבול Predel.
מקום מעניין נוסף נמצא 5.7 ק"מ צפונה מהמבצר וזאת העיירה Log pod Mangartom. זאת גם הנקודה הצפונית ביותר בפרויקט של דרך השלום למי שמגיע מכיוון מעבר הגבול.
במקום עומד בית קברות צבאי גדול שקבורים בו 800 חיילים. חלקם הגדול של החיילים במקום הם מ- 4th Bosnian-Herzegovinian Infantry Regiment (BHIR 4). וניתן לראות את הסממנים המוסלמיים על הקברים. בבית קברות זה הוקמה אדרטה מרשימה כבר בימי המלחמה עצמה יצירה של אומן מפראג. בפסל המורכב משני חיילים הלבושים במדי הצבא האוסטרו הונגרי מביטים בעיניים כלות אל פסגת הר Rombon. רוב החיילים הקבורים בבית הקברות הזה נהרגו בפסגת ההר. ראשי התיבות החקוקים על הפסל הם קיצורים של יחידות הצבא האוסטרו-הונגרי. מי שבנה את הפסל היה אומן בשם Ladislav Kofránek of Prague לא שאני מצפה שתזכרו את השם אבל הנקודה המעניינת שהוא היה בעצמו חייל במקום אחר בחזית Isonzo ונקרא ליצור את הפסל.
זהו אחד מבתי הקברות הצבאיים מהשמורים ביותר בסלובניה של אותה תקופה. לאורך הדרך הזאת יש כ-14 בתי קברות ממלחמת העולם הראשונה ביניהם קטנים עם כמה מאות של קברים אבל יש כאלו שהם פשוט בלתי ניתנים להבנה כמו The Military Shrine at Redipuglia (il sacrario di Redipuglia) עם למעלה ממאה אלף קברים כאשר למעלה משישים אלף בכלל לא מזוהים.
במקום גם הוקם מסגד העשוי עץ בשנת 1916 ע"י החיילים הבוסניים. המסגד הזה לא שרד והעדות היחידה לקיומו היא רק מתמונות מאותה תקופה.
אתר מעניין נוסף שישנו ב- Log pod Mangartomהיא מנהרה המקשרת את היישוב עם המכרה בעיירה
Cave del Predil בצד האיטלקי כיום. מנהרה זו נחפרה בשנת 1905 עם אורך של 4.8 ק"מ ושימשה תחילה להעברת מים שנדרשו למכרה העופרת ואח"כ שימשה עובדים שיצאו מהעיירה Log pod Mangartom ושהשתמשו במנהרה כקיצור דרך לעבודה. במלחמת העולם הראשונה שימשה המנהרה להעברת כוחות לחזית. כיום במקום יש תצוגה קטנה של לוחות הסבר כמה קרוניות ששימשו את הכורים במנהרה. השער סגור ואי אפשר להיכנס לתוך המנהרה הנקראת Štoln שפירוש המילה הוא כנראה ה-פיר.על שער הכניסה חתום השם של הקיסר פרנץ יוזף ה-1. בהחלט חתיכת היסטוריה.
לאורך המסלול הזה קיימים לא מעט מוזיאונים חלקם הם ממש מוזיאונים וחלקם הם למעשה אוספים של מקומיים שהקימו אפילו בביתם מוזיאון. אנחנו בשלב זה נוותר. היום נערכים על המסלול הזה טיולים מאורגנים ומודרכים הנמשכים כמה ימים.
נחזור קצת לאטרקציות הקשורות לטבע ולא למלחמות. אנחנו חוזרים לצומת של כביש 203 וכביש 206 המוביל למעבר Vrsic 8.1 ק"מ דרומית לכניסה למנהרה.עוד 1.4 ק"מ על כביש 203 ואנחנו נכנסים אל העיר . Bovec יש כיכר תנועה בכניסה אל העיר.
אנחנו חוצים את כל העיר כאשר כיוון פנינו הוא הישוב הנושא את השם Plužna ונמצא כ-4 ק"מ מכיכר הכניסה ל- Bovec. היעד שלנו היא פנת חמד הנקראת Virje waterfall. בריכה עם הצבעים המשגעים ומפלי מים נשפכים לתוכה לרוחב כל המצוק שהבריכה נמצאת תחתיו. מסלול הליכה קצר גם יביא אותנו אל אגם סכור - Jezero HE Plužna. בעיירה Plužna יש שילוט שיכוון אותנו אל המפל/האגם/ומקורות ה- .Gljunיחסית הנחל הזה הוא עם אורך קצר היות וכבר אחרי כמה ק"מ ממקור הנביעה שלו הוא נשפך אל נהר הסוצה. בהחלט מקום הולם בשביל "לצאת" מהמקומות הקשורים למלחמת העולם. עכשיו צריך לשים לב כדי לא לפספס את נקודת התצפית הבאה. אנחנו חוזרים לכביש 203 וכעבור כ 4.5 ק"מ מרגע שהתחלנו לנסוע מהמפל הכביש עושה פיתול של 90 מעלות ימינה ומייד אחד שמאלה ואז מגיע לגשר על שפך של נחל Boka. סביר שיהיו מכוניות לא מעטות חונות במקום. כאן זאת נקודת התחלה למסלול אל מפל Boka. שהוא המפל הגבוה ביותר בסלובניה עם גובה נפילה של 106 מטר במדרגה ראשונה ועוד 30 מטר במדרגה שנייה ונחשב לאחד מהמפלים הכי מרשימים בסלובניה. הכי כדאי לראות אותו באביב בתקופת הפשרת השלגים. בכל אופן אנחנו מסתפקים בתצפית מהגשר אל המפל. את המפל ניתן לראות מהצד הרחוק של הגשר שם הכביש עושה עוד פיתול של 90 מעלות וסביר להניח שגם תראו מטיילים אחרים עומדים שם וצופים אל עבר כיוון המפל.
Bovec היא אחד ממרכזי הרפטינג בנהר הסוצה. אם עושים ראפטינג שלוקחים מכאן יש צורך להוסיף ימי טיול בהתאם, או להוריד אטרקציות לביקור בשביל לסדר את לוח הזמנים.
מצ"ב לינק לאחת החברות המומלצות לרפטינג או ספורט אחר שניתן לעשות במקום.
חברה נוספת לספורט אתגרי
המיקום שלה נמצא 800 מטר אחרי הגשר שצפיתם בו על מפל Boka.
מי שמתכנן לעשות את כל המסלול על פני יומיים(מומלץ) כדאי שיתכנן את מקום הלינה הראשון ב—Bovec
מפת המסלול ליום 6 עד לצומת הכבישים 206-203
מגשר התצפית על מפל BOKA אנחנו ממשיכים על כביש 203 לכיוון דרום לעיירה Kobarid. היעד שלנו הוא מפל קוזיאק או בשפת המקום Slap Kozjak. 15 ק"מ בדיוק מנקודת התצפית על מפל Boka אנחנו פונים ימינה בכניסה הראשונה שאנחנו פוגשים בה לעיירה Kobarid. הכניסה הזאת היא אחרי שהדרך עושה סיבוב ארוך ימינה וממש לפני הגשר אנחנו "שוברים" ימינה.אחרי 70 מטר נגיע לשילוט אטרקציות בצבע חום שיכוון אותנו להמשך דרכנו.אנחנו פונים שמאלה ועוברים מתחת לכביש הראשי וממשיכים עד שמגיעים לגשר.
גשר זה נקרא גשר נפוליאון אבל אל תטעו לא כוחותיו של נפוליאון בנו אותו אלא רק עברו עליו בדרכם אל מעבר Predel. זוכרים? מהקרב של יוהאן הרמן מהרמנסדורף. גשר זה שהוקם במקום צר ביותר על נהר הסוצ'ה מורכב מקשת אחת גבוהה. בערך 21 מטר מעל פני הנהר שזורם למטה בערוץ מדהים. חובה לעצור וללכת על הגשר באופן רגלי ולצפות אל הנהר עם צבעי הטורקיז הכול כך מיוחדים. במקור זה היה גשר העשוי עץ שנבנה ע"י הונציאנים בשנת 1616. רק בשנת 1750 בנו את הגשר מאבן. במהלך מלחמת העולם הראשונה(למעשה למחרת היום בו נפתחה המלחמה בין אוסטרו-הונגריה לאיטליה) הגשר פוצץ ע"י הצבא האוסטרו-הונגרי ונבנה מחדש שוב מעץ ואח"כ מברזל על ידי הצבא האיטלקי. מדי פעם מגיעים למקום חובבי אקסטרים שבודקים את כישוריהם וקופצים מהגשר אל מי הנהר. אולי תזכו לראות אחד כזה.
מהגשר אנחנו נבחר את הדרך משמאלו של הגשר לכיוון .Kamp Lazarליד הקמפינג מחנים את הרכב ויוצאים למסלול של כשעתיים אל מפל .Kozjak זהו מסלול עם אורך של כ-3.5 ק"מ והפרש גבהים של 80 מטר ונחשב לשביל מסומן היטב ומסלול לא קשה. מהחנייה נרד תחילה במדרגות לתוך היער ואז מגיעים לגשר תלוי מעל נהר הסוצ'ה עם אורך של 52 מטר מרשימים מעל לכחול הכחול המיוחד הזה שהעין לא שובעת ממנו. קצת אחרי שיורדים מהגשר אפשר לטפס אל הגבעה ששם יש שרידים של הקו האיטלקי מימי מלחמת העולם הראשונה. יש כמה נקודות נוף מרהיבות משם.יש במקום גם מעט שרידים מהתקופה הרומית. הכניסה היא ללא תשלום נכון לכתיבת השורות.
בהמשך אנחנו הולכים בערוץ ומגיעים אל המפל הנחבא. מי המפל חצבו בסלע נקיק ובריכה בתחתית שכמובן הצבעים שלה הם כחול טורקיז משגע. בתוך הנקיק הזה אנו עומדים על שביל עץ שישמור אתכם אולי קצת יבשים. ביום חם אתם מוזמנים להיכנס למים. אם יש לכם אומץ כמובן. יש כמה חברות שנוהגות לטייל ולעשות במסגרת הטיול סנפלינג במפל. בדרככם חזרה היכנסו ל-Kamp Lazar ותנשנשו בקרפרייה שבמקום איזה קרפ/פנקייק עם שוקולד/גבינה/בשר. בכלל יש במקום מסעדה נחמדה מאוד. גם הקמפינג שבמקום עושה רושם מצוין הן מבחינת המיקום הנפלא שלו והן בהיבט של מה שיש לו להציע.
האתר השני ששווה לבקר ב- Kobarid הוא המוזיאון. Kobariški muzej (The Kobarid museum)
זהו מוזיאון הסוקר בעיקר את המאורעות שהתרחשו בקו החזית המקומית Isonzo Front במהלך ימי מלחמת העולם הראשונה. על 12 הקרבות העקובים מדם שהתחוללו במקום ועל הקרב האחרון הנושא את שם העיר – Battle of Caporetto . במקום יש אוסף של מוצגים מעניינים, סרטים מהתקופה ההיא, מסמכים, מפות, עוד במקום כמובן ההיסטוריה של העיר Kobarid. המוזיאון נחשב לאחד מהטובים והוא אחד מהמוזיאונים המבוקרים ביותר בסלובניה מה שאומר הרבה.
פתוח בין השעות 9:00-18:00 בתקופת הקיץ ובעלות של 6 יורו למבוגר. 2.5 יורו לתלמיד.
כדי להגיע אל המוזיאון נחזור בכיוון ההפוך. נעבור את גשר נפוליאון ונמשיך עד שנגיע לתמרור העצור. נמשיך ישר וכעבור כ-220 מטר נגיע למבני המוזיאון.
אם נמשיך מהמוזיאון על אותו הרחוב-Gregorčičeva ulica עוד כ-200 מטר נגיע אל שילוט של אתרי עניין ושער מצד ימין. זוהי הדרך העולה אל אתר שלישי חשוב שנמצא בגבעה מעל למוזיאון הוא אתר ההנצחה Kostnica s Cerkvijo Sv. Antona או באנגלית- Italian Charnel House. זהו אתר אליו אספו 7014 שרידים של חיילים איטלקיים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ונקברו בכל מיני בתי קברות בקו החזית בעיקר בבתי קברות של הצד האוסטרו-הונגרי. המבנה בנייתו הושלמה בשנת 1938 ונחנך על ידי בניטו מוסיליני.
בדרך העולה ומתפתלת אל המבנה עומדים מעין אבני דרך -- פסלים המייצגים את 14 התחנות בדרכו האחרונה של ישו. גם המבנה גם התחנות הללו מתוחזקים על ידי ממשלת איטליה. אפשר להגיע עם הרכב עד לפני הכנסייה הבנויה על הגבעה. גם הנוף ממנה הוא מרשים.
כמה שורות על העיר Kobarid בימי מלחמת העולם הראשונה. יותר נכון הקרב שנקשר אל שמה.
כפי שנכתב אל העיר נקשר הקרב ה-12 בקרבות חזית Isonzo. הקרב נשא את שם העיר-קרב Caporetto (באיטלקית). זה היה הקרב הראשון שבו נעזר הצבא האוסטרו-הונגרי בבעל בריתו הצבא הגרמני. למרות ההתראות שהגיעו לצד האיטלקי על היערכות הצבאות הם לא התארגנו כיאות לבלום את המתקפה המשולבת ואכן הצבאות הגרמני והאוסטרו-הונגרי הצליחו לפרוץ את הקו האיטלקי ולהפתיע אותו לגרום לו אבדות קשות הן בחיילים והן בציוד. מהלך שהוביל לטלטול צמרת הצבא האיטלקי ולפיטורי הרמטכ"ל לואיג'י קדורנה.
רק לקבל אינדיקציה על המספרים אז מדובר ב-10000 הרוגים 30000 פצועים ו-265000 שבויים 2000 מרגמות/תותחים 3000 מכונות ירייה ועוד.
אבל דווקא התבוסה של הצבא האיטלקי שנלחם עד לקרב הזה לבדו מול הצבא האוסטרו הונגרי גרמה לכך שהם קיבלו לאחר מכן סיוע מבעלות הברית שבסופו הביא לכניעת הצבא האוסטרו-הונגרי כעבור שנה בדיוק.
קרב Caporetto אוקטובר-נובמבר 1917
כניעת הצבא האוסטרו-הונגרי בחזית האיטלקית אוקטובר-נובמבר 1918.
אחרי הקרב הזה המונח "Caporetto" קיבל משמעות מאוד מיוחדת ומסמל באיטליה תבוסה נוראית או כישלון נוראי. מוסיליני השתמש במושג הזה בשנת 1922 "Caporetto of Italian Socialism". גם אחרי שנים רבות מאז תמה המלחמה השתמשו במונח הזה בשביל לקעקע את מוסדות המדינה הליברלית.
לא מעט ספרים נכתבו בהקשר לקרב Caporetto.
עד כמה עמוק נחרט הקרב הזה אפשר לראות בכתב של הסופר Curzio Malaparte שכתב בספרו הראשון Viva Caporetto שיצא לאור בשנת 1921 אבל היה אסור בפרסום עד שנת 1980.
ספר מפורסם אחר הנקשר לקרב הוא הספר של ארנסט המינגווי " Farewell to Arms" ובעברית "הקץ לנשק" שלמעשה מתאר חלק מקורותיו של המינגווי עצמו שהתנדב להיות נהג אמבולנס בצלב האדום ושובץ לאיטליה והיה בחזית הזאת ואף קיבל את מדליית הכסף לגבורה מממשלת איטליה על שחילץ חייל פצוע בזמן שהוא עצמו היה פצוע קשה. סיפור מעניין לכשעצמו אך לא נרחיב עליו כאן.
קצת להשכלה:
מפת ממלכת אוסטרו-הונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה-חלוקה לפי עמים
מפת ממלכת אוסטרו-הונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה
אז אחרי השיעור הארוך הזה נחזור קצת אל הטבע ואנחנו עושים את דרכנו אל ערוץ נחל הטולמין-
Parc National- Gorges Tolmin. עוד אחת מפינות החמד המרהיבות של פארק טריגלאב.
איך מגיעים: אנחנו יורדים מרחבת החנייה שנמצאת מול Italian Charnel House ומגיעים למרכז העיר. השילוט ימינה מורה לכיוון איטליה. אנחנו פונים שמאלה. זהו כביש 102 החוצה את העיר וממשיך דרומה. אחרי 13.8 ק"מ ממרכז Kobarid נגיע אל כיכר בפאתי העיירה Tolmin . עוברים בתוך העיר 2 ק"מ. הכביש עדייו 102 עושה פיתול "מעניין" בתוך העיר. אחרי הפיתול תגיעו לרמזור שם תפנו שמאלה לרחוב Gregorčičeva ulica Tolmin, לכיוון העיירה השכנה מצפון עם שם דומה- Zatolmin.אחרי 1.3 ק"מ בפאתי העיירה פונים לפי השילוט ימינה אל עבר Tolminska Korita ונוסעים על הכביש הצר עוד 1.3 ק"מ עד שמגיעים לחנייה של הכניסה לקניון. הכביש שהולך ונהייה אפילו יותר צר בהמשך מגיע עד לכפר .Zadlaz – Čadrg
מכאן עושים את קניון הטולמין המרהיב עם צבעים של המים שלא ראיתם באף מקום. המסלול מסומן היטב נחשב למסלול לא קשה עם אורך של 2.5 ק"מ והפרש גבהים של כ-100 מטר. זמן מוקדש למסלול כ-2 שעות. הכניסה היא בתשלום למבקר. 4 יורו למבוגר 2 יורו לילד.
מהחנייה שמול למסעדה נתקדם מעט עם הכביש עד לנקודת התשלום והכניסה שצמודה לכביש הראשי. משם נרד אל כיוון מפגש הנחלים- Tolminka & Zadlaščica. בגמר הירידה נגיע לגשר ולמים עם הצבעים המיוחדים שלהם. חוצים את הגשר ועושים את המסלול היפהפה הזה שנמצא במעמקי קניון בעומק של 50 60 מטר של קירות ירוקים. עם חציית הגשר נפנה שמאלה ונעבור דרך מנהרה חצובה בסלע עד שנגיע אל נביעת המים התרמיים. לשם השוואה טמ"פ ה- Tolminska היא 5 - 9°C בזמן שמי הנביעה התרמית נמצאים בטמ"פ של 18,8 - 20,8 °C. אבל עדיין קר. נחזור על דרכנו נעבור את הגשר. נעבור דרך כמה נקודות עניין עם הסברים. בשלב זה השביל מתחיל לטפס אל החלק העליון של הערוץ. ונגיע עד לנקודה בה נראה את סלע ראש הדוב שהוא אחד הסמלים של הקניון. זהו סלע ענק שנתקע בין קירות הקניון והוא כמו גשר טבעי. הסלע המשולש מזכיר לאנשים ראש של דוב ומכאן שמו. "Medvedova glava".
ממשיכים עם השביל מגיעים לכביש וממשיכים אל מערת דנטה על שם Dante Alighieri שנחשב למחיה השפה האיטלקית מן אליעזר בן יהודה של האיטלקים. לפי ההשערה כאן קיבל דנטה את ההשראה שלו לאחת היצירות החשובות ביותר בימי הביניים-"הקומדיה האלוהית". מערה לא קטנה אבל הכניסה למעמקיה היא רק בליווי מדריכים מוסמכים לכך. מכאן חוזרים אל הכביש ואיתו חוזרים בירידה אל כיוון החניה כאשר בדרך עוברים דרך גשר השטון- Hudičev most שנבנה במקום ע"י חיילי הצבא באוסטרו-הונגרי במהלך ימי מלחמת העולם הראשונה. הנוף של הערוץ מתחת לגשר פשוט מהמם. מכאן יורדים לכיוון החנייה ואפשר לסיים בנשנוש במסעדה מול החנייה.
במידה ויש לכם עוד זמן ואור יום סעו אל Cerkev Sv. Duha na Javorci . כנסייה מרשימה שנבנתה בידי חיילים ותרגום שמה לעברית הוא- כנסיית הזיכרון של רוח הקודש. הכנסייה נבנתה על ידי חיילי הבריגדה ה-3 האוסטרו-הונגרית לזכר חבריהם שנהרגו באזור. כנסייה מאוד מיוחדת ובהחלט מצדיקה ביקור. נמצאת בסך הכול 8.5 ק"מ מהחנייה לקניון הטולמין. גם היא חלק מהאתרים המרכיבים את דרך השלום.
מצ"ב מפת ההגעה אל הכנסייה
עכשיו אתם חופשיים להגיע למלון שלכם באזור Tolmin או בעיירה היפה Most na Soči שממנה אגב אפשר לקחת את רכבת המכוניות לכיוון אגם בוהיני. ב- Most na Soči יש גם אגם יפה.
מצ"ב מפת המסלול ליום השני
כמה טיפים לגבי המסלול הלא כל כך שגרתי הכולל מצד אחד אתרי טבע מדהימים ומצד שני אתרים הקשורים לתקופה כל כך שחורה וכואבת של המין האנושי.
על מה לא מוותרים:
* מעבר ההרים Vrsic
* האזור של נהר הסוצ'ה- Soča המתואר במפה המצ"ב
* - .Fort Kluze
* Log pod Mangartom ובית הקברות הצבאי.
* מפל .Kozjak
* Tolminska Korita קניון הטולמין.
* על כל אתרי דרך השלום אפשר לקרוא בדפי ההסבר שתמצאו בליקים הקשורים אליה.
מי שעושה את המסלול ביום אחד שינסה לא לוותר על הדברים הללו.
מי שעושה את המסלול הפוך צריך להפוך את הסדר.
השימוש בכל המידע שמופיע כאן ובמסלולים המתוארים בהמשך הוא על אחריות המטייל בלבד.
2013 © כל הזכויות שמורות לדוידי קליר