מהעיירה  Odda ועד לעיר היפה Bergen

2013-כל הזכויות שמורות לדוידי קליר ©

את היום נתחיל בטרק על הבוקר להתרעננות. אם העברנו את הלילה בOdda  או באזור הסמוך נגיע אל הכפר Buer  אשר נמצא בתחילתו של המסלול. המסלול מוליך אל שלוחת קרחון Buer הנושא את אותו שם ואשר הוא בעצם חלק מקרחוןFolgefonna שהוא הקרחון השלישי בגודלו בנורווגיה. כל האזור הוא למעשה הפארק הלאומי Folgefonna.

להגיע אל Buer אנחנו נוסעים בצד המערבי של Odda ובחלק הדרומי של העיר. אם אנחנו מגיעים על כביש 13 כאשר כיוון פנינו צפונה(אל Odda) ממש לכשנעבור את הגשר מעל לנהר ובצמוד לאגם ניראה את השלט המכוון אותנו שמאלה אל Buer מהלך של 6 ק"מ. 2 ק"מ מהצומת יביאו אותנו אל  Jordal  ומכאן נכנס ימינה בדרך שעוברת בצמוד לנחל לאורך של עוד 4 ק"מ. דרך צרה למדי ולעיתים קצת משובשת. בסופה של הדרך חנייה קטנה בצר השמאלי ושילוט של אין כניסה לרכבים אל האזור המיושב של המקום. המורכב למעשה מכמה בתי חווה גדולים. אם נרים את הראש אל מעל לחנייה ניראה את המפל שעובר סמוך לבתים הקיצוניים של המקום. בתחילת הדרך שילוט עם מפה והסבר על האזור. משך הזמן של המסלול לפי הכתוב 3 שעות אבל תשריינו 4 שעות למסלול בדרגת קושי בינונית. המסלול מתחיל בסמוך לבתי החווה , עוברים את שער הבקר שבקצה האזור שניראה שייך לחווה, ונכנסים ליער. השביל עובר סמוך לנהר כאשר מאות רוג'ומים שהוקמו במקום על ידי כל מטייל שרצה להנציח בכך את העובדה" גם אני הייתי כאן".

 

למי שלא מכיר-רוג'ום זה מערום של כמה אבנים אחת על השנייה לגובה של בד"כ חצי מטר, ואין כמובן חוקים בנושא. וזו שיטת סימון שבילים שהייתה נפוצה בכל העולם בימים עברו. היום בהרבה מקומות ניתן למצוא מצבור של מאות ואלפי רוג'ומים שהוקמו ע"י מטיילים. הרבה יותר אסטטי מלרשום את השמות בצבע על הסלעים.נחמד לפנטז על:  בפעם הבאה שאבקר במקום אוכל לבוא ולראות את הסימון ההיסטורי שלי מהביקור הקודם. או :הנה הרוג'ום שלנו.

הדרך מסומנת באופן יחסי ברור למדי באמצעות סימני ה-T האדומים של האגודה לטרקים ולסימון שבילים הנורווגית.

אז נכון שכברת הדרך הראשונית של כק"מ הייתה מישורית-אבל הייתה. כאן "מתרוממת" לה הדרך בעלייה לא הכי נוראית אבל בהחלט לא פשוטה. בתוך החורש של היער,בינות ולפעמים על בולדרים "לא חביבים". יש פעמים שסבך החורש ממש מאפיל את הדרך. אם מביטים אחור, בינות לסבך ניתן לראות את הפרות הרובצות באחו עם צבעי הירוק ובחוסר מעש בולט מעלות גרה בזמן שאתם נושפים במעלה ההר. לאחר כברת דרך יוצאים מסבך החורש וממשיכים לטפס עד סמוך לקרחון. אין לעלות על הקרחון ללא מדריך מוסמך. לא סתם יש אזהרות של "לשמור מרחק מהקרחון" היות והוא נמצא בתנועה מתמדת ויכולות להתרחש מפולות קרח וכו'. הדרך חזרה –באותו התוואי.

נעליים טובות –חובה. מקל להליכה –בהחלט שימושי וחשוב, מעיל לגשם אם מזג האוויר לא יציב.

פרט היסטורי מעניין. בשנת 1890 נבנה במקום מלון להכיל את התיירים שהגיעו לחזות בקרחון שהזרוע שלו באותם הימים הגיע אל מעט מעל לחווה. במפולת שלג פתאומית שהייתה במקום בשנת 1897 ואשר יצרה גל הדף של רוח. עוצמת הרוח הייתה כה חזקה עד כדי כך שהיא הרסה את המלון עד ליסוד. המלון לא הוקם מחדש.

נחזור לרכב אחר כ-4 שעות ונחזור אל Odda  מהלך של 8 ק"מ. במרכז העיר נפנה שמאלה לפי השילוט אל כביש 550 יש לשים לב לשילוט, שמופיעים עוד מספרי כבישים כמו 48 ו-551. אחרי 3.4 ק"מ על כביש 550 נגיע לכיכר ונפנה לכביש 551 . מייד לאחר שפנינו שמאלה אנחנו נכנסים למנהרה עם אורך של 11 ק"מ. לשים לב בהרבה מאוד מנהרות בנורווגיה ממוקמות מצלמות מהירות, ובארוכות יותר ממצלמה אחת. הקנסות על מהירות מעל המותר עשויים להיות "כבדים" למדי. המעבר במנהרה הוא בתשלום.(אוטומטי)

מייד עם צאתנו מהמנהרה הראשונה אחרי 1200 מטר נפנה ימינה לכביש 107 כאשר השלט מראה את השם
Gjetingsdalen/ Jondal  יעדנו הוא העיירה Jondal שנמצאת 23 ק"מ מנקודת הפנייה. עלינו לעבור עוד מינהרה ארוכה של כ-10 ק"מ על כביש 107. בצאתנו את המנהרה נגיע לצומת שם ניקח ימינה אל העיר Jondal. בנמל של העיר נכנס לחנייה שמסדרת את המכוניות בתורים ובטורים על מנת שהעלייה למעבורת תהיה מסודרת ומהירה ככל האפשר.בד"כ יש שילוט, המראה מעבורת בשלט ואת היעד אליו המעבורת לוקחת. למי שבא מהכוון המתואר השילוט לא ברור(אני לא ראיתי שלט) למי שבא מהכיוון הנגדי השילוט ברור למדי. אין טעם לנסות ולכוון את עצמך לפי השעות של המעבורת היות והתדירות שלהן היא גבוהה למדי. ואם הכביש הוא  ציר ראשי אזי כמה מעבורות עובדות על הקו. עם הגעת המעבורת אשר נכנסת לעגינה מהר מאוד. תחילה יורדים כלי הרכב שנמצאים על המעבורת ובמקביל " הסדרנים" הולכים אל טורי המכוניות המחכות לעלייה. מתחילים מטור מספר 1 והלאה (מספרי הטורים רשומים על החנייה) .מה שאומר שלא צריך לרוץ ולחפש משרדי כרטיסים למעבורת. מחיר החצייה הממוצע נע סביב 150 Nok  לרכב עם נהג+נוסע מבוגר +ילד שבד"כ  זה חצי מחיר.המחירים הם בהתאם לאורך החצייה שעל המעבורת לעבור. יש חציות זולות יותר ויש יקרות .

למרות ששמעתי שהעלות של המעבורות היא כבדה, ממה שאני ראיתי ושילמתי סך כל עלויות של החציות הצפויות למי שמטייל הן נסבלות.

אז חצינו את הפיורד עם המעבורת הראשונה שלנו וצפויות לנו עוד כמה בדרך חלקן  ארוכות יותר בזמן וכמה קצרות יותר בזמן. הלילדים ההפלגה על המעבורת זו חוויה בפני עצמה. בכל אופן לעלות עם כלי הרכב על כלי שיט הוא לא מחזה שכיח במחוזותינו.

עדיין צריך להשגיח ולדאוג שלפני ההגעה אל היעד כולם יושבים במכונית היות וברגע שהכבש  המעבורת יורד. שוטף גל המכוניות את דרכו אל היבשה. הירידה מסודרת מאוד ומכוונת היטב ע"י הסדרנים. בימות חופשת הקיץ רבים מהסדרנים הם צעירים שכנראה עושים כמה Nok במהלך החופש.

אורכו של הקטע   JondalOdda- הוא כ- 35.6 ק"מ.

נמל היעד של המעבורת נמצא ב- Tørvikbygd  מצידו השני של הפיורד. מרחק החצייה הוא 5.2 ק"מ אותו המעבורת עושה בכ-20 דקות. על המעבורות בד"כ יש קפיטריה שניתן לשתות קפה ולנשנש משהו קל.

בירידה אחרי שיצאנו מהמעבורת נחיל המכוניות דוהר על הכביש בטור ארוך ולוקח זמן עד שהשיירה מתפזרת ונמוגה.

הכביש עליו אנחנו נעים עם הירידה מהמעבורת הוא כביש 49 עליו אנחנו מצפינים 13 ק"מ עד שהגענו לכביש מספר 7.

ןלעיירה Norheimsund. שיש המלצות על זה שהנופים מהעיירה יפים.-תלוי בזמן העומד לרשותכם.

ועכשיו אל פינת חמד הנושאת את השם :אגם דגי הזהב. או בשפת המקום: Gullfiskvatnet.

מתחילים מזרחה על כביש 7 מרחק של 5.6 ק"מ עד למרכזה של העיירה Øystese אשר לחופיו של הפיורד. בכיכר הצמודה לתחנת הדלק (אחריה בסדר הכרונולוגי) נפנה שמאלה לפי השילוט אל העיירה
Soldal. העלייה היא על כביש פנימי מתפתל הנושא את המספר FV-131   300. בדרך יש שילוט שאינו מספיק ברור עם השם  Gullfiskvatnet ניתן להתבלבל בקלות בדרך. אפשר לשאול את התושבים ולהיעזר בהם –כולם מכירים את המקום.כעבור עוד 2 ק"מ נגיע לצומת (מי שלוקח שמאלה מגיע ל- (Soldal. ממשיכים ישר. אחרי עוד 1.4 ק"מ שוב מגיעים לצומת שמי שפונה שמאלה מגיע , איך לא ל- Soldal. אנחנו כמובן ממשיכים ישר. מכאן כבר ניתן לראות את שולי האגם. 350 מטר בהמשך הדרך ונגיע למפרץ חניית על הכביש. נחנה ונרד לאגם המיוחד הזה.

דגי הזהב שבאגם הובאו אליו עוד בשנת 1914 מהעיר ברגן. את דגי הזהב ניתן לראות בקלות כאשר ניגשים אל שפת האגם בנקודת הירידה הסמוכה לחנייה. עוד במקום אזור מוצל עם שולחן כך שאפשר לנצל את המקום גם לארוחה.

השילוב של הצמחייה הירוקה, המים הכחולים והכתום של דגי הזהב – מרהיב במיוחד.

אחרי האגם הנחמד הזה אנחנו חוזרים אל המפגש של כביש 7 עם כביש 49 באותו התוואי שהגענו עד לאגם. מהלך של 10 ק"מ. כיוון פנינו הוא העיר השנייה בגודלה בנורווגיה ואשר נחשבת ליפה שבערי המדינה.

אבל לא למהר וללחוץ על דוושת הגז, גם לא בטוח שאפשר ומותר כי כבר אחרי 2.2 ק"מ מחכה לנו מפל
Steindalsfossen הנפלא.

 

האמת כשמגיעים לצומת פונים ימינה לפי השילוט אל המפל , קצת קשה להבין על מה המהומה. מן הכביש רואים מפל ולמען האמת בהשוואה למלים שהוזכרו במסלול 3 הוא ממש "מפלון". פחות מ-50 מטר גובה של מפל. אבל אחרי שמתקרבים אליו חונים ויוצאים רואים את ייחודו של המפל. האפשרות ללכת אל מאחורי מסך המים מבלי להירטב.

אחרי שחנינו ליד הקפיטריה הצבועה בצבעי האדום חום נצא אל המפל. שביל ההליכה מטפס מצידו הימני של המפל אל מאחורי מסך המים וממשיך מעט הלאה, כך שמי שהגיע למקום יש לו כמה זוויות שונות לצלם את המפל. אני מניח שחברות ייצור הפילם (משהו מההיסטריה המתרחקת) מאוד אהבו את המקום. לא בטוח האם רואים את המפל יותר זמן בעיניים או דרך עדשת המצלמה שלא מפסיקה לתקתק. המראה של האזור מעבר למסך המים שווה ביותר. מסלול קצר אבל שווה ביותר.

גםKaiser Wilhelm II(באנגלית בשביל ההגייה הנכונה) כנראה סבר כך. הוא הגיע למקום בשנת 1889 ומאז מדי שנה הגיע לבקר את המקום למעט  פעמיים וזאת עד שבשנת 1914 מלחמת העולם הראשונה קטעה את הרצף הזה.

סמוך לחנייה ישנה גם חנות מזכרות נחמדה שאפשר להיכנס אליה. בלילה המקום מואר-בוודאי מראה מרהיב רק שלילה זה מושג שעשוי להיות בעייתי בעונה מסויימת.

קצת קשה לעזוב את המקום אבל המשך הטיול קורא לנו.

מכאן ממשיכים ישירות לברגן או לפאתי ברגן למקום הלינה שלנו. נמשיך על כביש 7 עוד 40 ק"מ ונעבור לכביש E-16.

עד למרכזה של ברגן יש 32 ק"מ אבל מרחק זה כמובן תלוי ביעדכם הסופי. אם המקום הוא בתוך ברגן צריך לקחת מקום כזה שניתן להחנות בו את רכבכם. בברגן קיימת ממש בעיית חנייה ומחירי החנייה הם גבוהים ביותר. בד"כ מי שמבקר בברגן משאיר את רכבו במגרשי חנייה מחוץ לעיר ונכנס לעיר בתחבורה הציבורית מה שמסרבל לא במעט את הביקור בעיר.

אם הגעתם מוקדם מספיק אפשר לסייר בעיר-אם לא ביום המחרת.

מסלול בברגן עצמה לא כלול באתר היות וקיימים אין ספור אתרים המתארים מסלולים ,אטרקציות ומה לעשות במקום.

כמה לינקים מצ"ב:
ברגן-1
ברגן-2
ברגן-3

אתר לאטרקציות חינמיות בברגן

אתר לבתי המלון באזור - Bergen

והיד נטויה.

כמה זמן לטייל בברגן??

שאלה קשה-התשובה קשה יותר - כל אחד ומה שהוא רוצה לעשות ולראות במקום.רק צריך לקחת בחשבון שכמה שיותר נשהה וניראה "ברגן" , ככה נשהה ונראה פחות "נורווגיה". רק בשביל קבלת תחושה-טיולים מאורגנים מקדישים לברגן חצי יום ועד יום שלם.

סיכום מסלול 4 והמלצות:

1. סה"כ אורך הדרך עם כל הכניסות המתוארות בה 164 ק"מ הכוללים את כל הכניסות הצדדיות המתוארות בפרק ואשר מסתיימות במרכזה של ברגן .
2. זהו בהחלט מסלול שניתן לעשות אותו ביום אחד בנחת.
3. שיא היום הוא מפל  Steindalsfossen.

כאן המקום לציין את המסלול האלטרנטיבי למסלול שעשינו משדה התעופה באוסלו ועד לברגן.

המסלול שתואר עד כה  אורכו הוא כ-676 ק"מ לא כולל כניסות לכל הנקודות שצוינו לאורך המסלול.

ואילו המסלול האלטרנטיבי הוא מסלול שעובר בכביש דרומי יותר הייחוד שלו שהוא עובר דרך העיר Rjukan שקשורה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה עם המפעל לייצור מים כבדים והסיפור הקשור בפיצוץ המטען ע"י המחתרת הנורווגית, אירוע שיצרו ממנו את הסרט "גיבורי טלמרק".

המסלול מתחיל בשדה התעופה של אוסלו אל העיר Kongsberg  על כבישים E-6     E-18  E-134 לפי הסדר המצויין.

1. מ- Kongsberg נצא צפונה אל כביש 37 העובר דרך העיירה Rjukan. מצ"ב לינק לכל האטרקציות שיש לראות ולעשות במקום.         http://www.nasjonalparkrute.no/eng/severdigheter.html אם תכנסו לאתר תוכלו לראות את המסלול שבהחלט ניראה שווה,  ובהחלט יש מה לעשות באזור, מה שיגרום להחלטה קשה. אין פרוט על המסלול הזה היות ולא ביצעתי אותו-אני בחרתי את המסלול הצפוני יותר היות ולא רציתי לוותר על דרך הנוף של כביש 7- National Tourist Route Hardangervidda   .
2. אחרי המסלול וכביש 37 נחזור לכביש E-134  עד למפגש עם כביש 13, נרד אל מפל Langfoss ואל המשך המסלול המתואר בפרק 3 עד לכביש 48.
3. נחזור צפונה אל כביש 13-נעבור את Odda  צפונה על כביש 13. אם נעשה את הטרק אל Trolltunga או לא נעשה –תלוי בתוכניות של כל אחד ואחד.
4. נגיע אל Eidfjord וניכנס על כביש 7 עד למפל Vøringsfossen. ונחזור אל Eidfjord.
5. נעלה אל Kjeåsen Mountain Farm ונסע אל ברגן דרך מפל Steindalsfossen ואגם דגי הזהב.
6. אורך המסלול הזה הוא כ-800 ק"מ .
7. שורה תחתונה-נורווגיה מורכבת וכה גדולה ואין ברירה וצריך לוותר על חלקים גדולים.-נשאיר משהו לפעם הבאה.
8. ועכשיו סוכרייה למי שקרא עד לכאן: למי שרוצה להתרחץ בים יש צפונית לברגן חוף חביב  העשוי ל"חמם" לכם את הלב. זהו חוף הים הנושא את השם . Kollevåg. איך מגיעים: נוסעים מערבה על כביש 582 לכיוון GODVIK  .ממרכז ברגן בערך 9 ק"מ , עד לכיכר שמתחברת לכביש 562 צפונה  עליו נמשיך עוד 13 ק"מ וניפנה שמאלה לכביש FV-219  עוד כק"מ יש שילוט מתאים. Kollevåg friluftsområdeהכיוון הכללי הוא לאי – Askøy. החוף בKollevågen הוא אזור נופש (בנורבגית: friluftsområde Kollevåg) ומציע המון חול יפה וצמחייה. אבל מה שמיוחד בחוף הזה וזה תלוי מנקודת המבט של כל אחד ואחת הוא העובדה שהחוף הוא חוף רשמי עבור רחצה עם בגדים וגם.... כן ללא בגדים.  למי שמטייל ללא ילדים.